פריחה בעור – מתי כדאי ללכת לרופא והאם היא יכולה להיות כרונית?

פריחה בעור הוא תופעה נפוצה למדי אשר יכולה להיות חלק ממחלות עור כרוניות או הדבקות שונות. באופן כללי פריחה בעור ידועה כ- Rash Eruption, אך לפריחות שונות יש שמות רפואיים שונים עם מאפיינים שונים.

באופן כללי, פריחה מתאפיינת בנגעים אדומים וגבשושים הבולטים מעל פני העור. פריחה היא בדרך כלל אינו מצב מסכן חיים, אך יש מספר מקרים ספציפיים בהם כדאי בכל זאת ללכת ולפנות לרופא.

מתי יש לפנות לרופא עור עקב פריחה?

כאשר מדובר בפריחה שמעורבים גם דרכי הנשימה ואז היא עשויה להעיד על מצב מסוכן. למשל, יש פריחות שיכולות לגרום לנפיחות לשפתיים ובלשון.

כמו כן, כאשר הולכים לרופא חשוב למסור לו את כל מה שאתם יודעים על הופעת הפריחה. למשל, האם היא מלווה בגרד או כאב יוצאי דופן, האם כבר חוויתם פריחה כזו בעבר? אם עברתם טיפול קודם לפריחה, הביאו את כל האבחנות הקודמות שלכם וגם את כל המרשמים הקבועים שאותם אתם נוטלים באופן קבוע (ישנם רופאי עור שמקבלים מחוץ לקופת חולים במסגרת הסדר ואז לא בטוח שתהיה להם גישה לתיק הרפואי שלכם).

הטיפול בפריחה יכול להיעשות דרך תכשירים, תרופות דרך הפה, עירוי לווריד או אפילו שימוש בקרנים אולטרה סגולות, הכול כאמור בהתאם לאופן הפריחה וחומרתה.

ההבדל בין פריחה כתוצאה ממחלה כרונית לבין פריחה חולפת

לאחר שרופא העור איבחן אתכם הוא יוכל בוודאות גבוה להגיד לכם מהו בדיוק הגורם לפריחה. לדוגמה, זיהומים, מחלות ממאירות, אלרגיות תקופתיות (שאינן קבועות או חמורות בדרך כלל). לעיתים הפריחה עשויה להופיע גם מסיבות שאינן ברורות.

כאמור, יש גם מקרים בהם פריחה היא חלק ממחלת עור כרונית. במקרה זה היא תופיע לסירוגין בתקופות של התפרצויות ורגיעה ואז ייתכן כי מעבר לטיפול הקונבנציונלי יהיה ניתן להשתמש בעזרים להרגעת העור או צמצום החשיפה לאלרגנים הגורמים להתפרצות.

שתי מחלות העור הכרוניות הידועות ביותר הן אטופיק דרמטיטיס ופסוריאזיס, למרות שבמקרה הספציפי של פסוריאזיס הנגעים עצמם הם סוג של קשקשים אפורים ולא בדיוק פריחה. (אם כי יש צורה טיפתית של המחלה / גוטטה המאופיינת בנגעים דמויי פריחה אצל ילדים).

גם אטופיק דרמטיטיס היא מחלת עור, אך היא תוקפת מספר אוכלוסיות שונות ולא אצל כולן היא בהכרח תישאר כרונית. לדוגמה, כ-15% עד 20% מהילדים יחלו בה, אך רק 10% מהאוכלוסייה הכללית יחוו אותה בבגרותם בצורה כרונית.

חלק מהמבוגרים יאלצו לסבול אותה (ואת רוב התופעות הנלוות כולל הפריחה בעור) גם בבגרותם, אך היא עלולה לתקוף גם מספר אוכלוסיות נוספות:

• נשים בהיריון או אחרי לידה (תופעה הורמונלית)
• מי שהתמודד בעבר עם אסתמה נשימתית
• מבוגרים בגיל השלישי שהעור שלהם חדיר ודק יותר. ייתכן גם שבשל שימוש בתרופות מסוימות או חוסר בתנועה